הושע, פרק ח׳, פסוק ד׳

עם ישראל התנהל בעצמאות פוליטית ורוחנית מוחלטת תוך התעלמות מרצון ה'. הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי, שכן הם בחרו לעצמם מלכים מבלי לבקש את אישורו של ה', ובאותה שרירותיות גם הֵשִִׂירוּ, כלומר מינו שרים שהכשילו אותם או לחלופין הסירו והדיחו מלכים שסירבו לתמוך בעבודה זרה. המרד השלטוני לווה במרד רוחני, כאשר כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים, תוך ניצול השפע שהעניק להם ה' כדי לייצר פסילים ואלילים מכיסם הפרטי. תהליך זה מתואר במילים לְמַעַן יִכָּרֵת, בין אם כוונת העם הייתה להשקיע את כספו כדי להכרית מלכים שהתנגדו לפולחן, ובין אם מדובר בעונש שבו העושר יילקח על ידי האויבים והעם עצמו יגלה מארצו.