עם יִשְׂרָאֵל עזב וזָנַח את הטוֹב, בין אם מדובר בנטישת ה' עצמו שהוא הטוב המוחלט, ובין אם בעזיבת דרך הישר ומה שהיה מועיל לעם. התרחקות זו הקיפה את כל חלקי העם שהפנו עורף לה'. כתוצאה ישירה מנטישה זו, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ, כקביעה של ה' המבהיר כי לא ישמע לזעקתם בשל חטאיהם. לחלופין, מילים אלו מבטאות את וידוי העם עצמו, המכיר בכך שרדיפת האויב אינה מקרית אלא עונש מוצדק על כך שבחרו לעזוב את הטוב.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.