עבודת האלילים שביססו מלכי עיר הבירה קורסת, ולעג מופנה אל עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן אשר זָנַח את העם ולא הושיע אותו בעת צרה. לחלופין, ייתכן כי ה' הוא שזנח והגלה את העם מאדמתו, ועל כן הוא מצהיר כי חָרָה אַפִּי בָּם. כעת הכעס מופנה ישירות כלפי העם, הממשיך לעבוד את העגלים מרצונו החופשי גם לאחר שהמלכים הפסיקו לכפות זאת עליו. חרון האף יימשך תוך זעקה אלוהית עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן, כלומר מתי יפנו את לבם להיטהר ולהיות נקיים מטינוף העבודה הזרה. למרות שחוסר האונים של העגל גלוי לעיניהם וכבר יש להם חירות לעבוד את ה', נראה כי הם אינם מסוגלים להגיע לטהרה זו.
הושע, פרק ח׳, פסוק ה׳
זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.