כאשר המלך רחבעם נכנע בפני ה' באופן מתמיד, וּבְהִכָּנְעוֹ הפך את מידת הדין לרחמים. בזכות שפלות רוח זו שָׁב מִמֶּנּוּ אַף ה' באופן מוחלט ואמיתי כדי להושיעם, וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה, כלומר ה' נמנע מלהביא על הממלכה כיליון גמור. ההצלה לא נזקפה רק לזכות המלך, אלא וְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְּבָרִים טוֹבִים, שכן בעם נמצאו מעשים ישרים של אחדות, אהבה וגמילות חסדים שהגנו עליהם. מעשים אלו מעידים כי מורשתם הרוחנית של דוד ושלמה לא אבדה, והשילוב בין כניעת המנהיג לבין זכויות העם הוא שעצר את החורבן.
דברי הימים ב, פרק י״ב, פסוק י״ב
וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.