השלווה והביטחון בגבולות ממלכת יהודה לא הושגו באמצעות הפעלת כוח צבאי, אלא כתוצאה מהשפעה רוחנית עמוקה שהקרינה על עמי האזור. כאשר נפל פַּחַד ה' על הממלכות השכנות, הן נמנעו מלתקוף את יהודה.
הפרשנים מציעים מספר הסברים למקורו ולמהותו של פחד זה. הגישה הראשונה תולה זאת בזכויותיו הרוחניות של העם; ההגנה האלוהית והיראה שנפלה על הגויים הגיעו בזכות העובדה שעם ישראל עסק בלימוד תורה [רש"י]. בעקבות מעשיו הטובים של יהושפט, ה' הוא שנטע את הפחד בלב הממלכות, וכתוצאה מכך לא רק שהן נמנעו ממלחמה, אלא שאומות כדוגמת הפלשתים והערבים אף בחרו להביא ליהושפט מנחות כדי לרצותו [מלבי"ם].
לצד זאת, מוצע פירוש פסיכולוגי ורוחני למושג פַּחַד ה'. לפי גישה זו, אין הכוונה בהכרח לאימה שה' הטיל ישירות על הגויים, אלא לפחד וליראת השמים שחשו אנשי יהודה עצמם כלפי ה'. יראת שמים פנימית ועמוקה זו של העם התפשטה והקרינה אל הארצות השכנות, ובעקבותיה החלו אותן ממלכות לפחד מיהודה [מלבי"ם].