ביסוס שלטונו של יהושפט נובע מהשגחת ה׳, אשר מביאה לשגשוג כלכלי ומדיני חסר תקדים. המילים וַיָּכֶן... אֶת הַמַּמְלָכָה מתארות כיצד ביסס וחיזק ה׳ את שלטונו של המלך [ביאור שטיינזלץ]. המונח הַמַּמְלָכָה מכוון ספציפית לעם שעליו הוא מולך, בניגוד למושג המופשט של מלוכה; העם תחת שלטונו הפך לעשיר ומוצלח [מלבי"ם].
בעקבות הצלחה זו, הביאו תושבי יהודה מִנְחָה למלך. הפרשנים מציגים שני היבטים המשלימים זה את זה לגבי טיבה של מנחה זו: מחד גיסא, אלו היו מתנות שניתנו כאות של כניעה ונאמנות לשלטון [ביאור שטיינזלץ]. מאידך גיסא, הנתינה ההמונית התאפשרה הודות לעושרם הרב של התושבים עצמם, שהעניקו למלך מתוך שפע נכסיהם [מלבי"ם]. כתוצאה מיציבות העם ונדיבותו, זכה יהושפט לכך שוַיְהִי לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב.