מצבת הכוחות הצבאיים המפורטת כאן מציגה מספרים עצומים, עובדה המצביעה ככל הנראה על כך שמדובר ביחידות מילואים. הנוהג בישראל היה לפקוד לצבא את כל מי שכשיר לאחוז בנשק, גם אם בפועל עמדו בשירות פעיל רק מספר מצומצם של גדודים [ביאור שטיינזלץ].
המילים וְעַל יָדוֹ משמעותן אצלו, כלומר בסמוך אליו [רש"י]. תוארו הייחודי של שר הצבא עמסיה בן זכרי, הַמִּתְנַדֵּב לַה', הוענק לו ככל הנראה כדי להבדילו מאדם אחר שנשא שם זהה [רד"ק]. הפרשנים מציעים מספר כיוונים להבנת מהות התנדבותו. גישה אחת מסבירה כי מדובר בנדיבות חומרית, שכן דרכו הייתה לתת נדבות מרובות לה' [מצודת דוד], וייתכן שתרם כסף וזהב לאוצרות בית המקדש [רד"ק]. גישה אחרת מרחיבה את המושג וסוברת כי מסירותו באה לידי ביטוי בגופו או ברכושו [ביאור שטיינזלץ], בדומה למנהיגים המתנדבים המוזכרים בשירת דבורה שהתמסרו למען העם [רש"י].
לגבי הכוח הצבאי שתחת פיקודו, המונה מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל, מודגש כי כל אחד ואחד מן החיילים הרבים הללו היה גיבור חיל בפני עצמו [מצודת דוד]. מבחינה לשונית, נמסר במסורת כי המילה נכתבה בלשון יחיד, גִּבּוֹר, במקום צורת הרבים המתבקשת "גיבורי", תופעה דקדוקית חריגה המופיעה בשלושה מקומות בלבד בכל המקרא [מנחת שי].