משלחת של מנהיגים רוחניים יוצאת אל העם, ומציגה שיתוף פעולה הדוק בין גורמי ההוראה לגורמי השלטון. אל השרים מתלווים הלוויים, שהיו המורים הקבועים, יחד עם הכהנים אלישמע ויהורם [ביאור שטיינזלץ]. ייעודם של הכהנים והלוויים הוא ללמד ולהורות את התורה. השרים הצטרפו אליהם כדי לגבות את סמכותם, בדומה ליחס שבין שופטים לשוטרים. בעוד שהמנהיגים הרוחניים מורים את ההלכה, השרים משמשים ככוח אכיפה שמונע מהעם להמרות את פיהם ומכריח אותם להישמע להוראות [רש"י].
רשימת הלוויים כוללת דגשים ייחודיים בקריאת השמות. השם שְׁמַעְיָהוּ נקרא עם סימן געיא באות שי"ן, והשם הכתוב כ-ושמרימות נקרא בפועל וּשְׁמִירָמוֹת [מנחת שי]. בנוסף, הצירוף וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה אינו מתאר תכונה, אלא מהווה שמו הפרטי של אדם אחד [מצודת ציון], והמילה וְטוֹב נהגית בחולם על פי המסורת [מנחת שי].