מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק י״ט

בהמשך ללקיחת השבויים מבית המקדש, נשבתה ההנהגה הצבאית והמדינית וּמִן־הָעִיר עצמה. בראשם נתפס סָרִיס אֶחָד, שהיה שר חשוב או סריס ממש, ושימש בתור פָקִיד הממונה על הכוחות הלוחמים. עמו נלקחו וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי־הַמֶּלֶךְ, שהם יועצים נכבדים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר משום שלא ברחו, כשהפער מול שבעת האנשים המוזכרים בספר ירמיהו נובע מכך שהשניים הנוספים היו סופרי דיינים, בעלי מעמד פחות או שנתפסו בשלב מאוחר יותר. שבוי נוסף הוא הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, סופרו של שר הצבא שתפקידו היה הַמַּצְבִּא, כלומר לגייס את העם למלחמה על פי רישומי מכסות החיילים מכל עיר. בנוסף נשבו וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, שהיו אנשים מכובדים ואולי אף חברי הסנהדרין שנותרו בעיר.