תארו לעצמכם מצב שבו עיר שלמה נכבשת. את מי האויבים יחפשו לקחת קודם כל? בדרך כלל את המנהיגים ואת האנשים החשובים ביותר. אחרי שהאויבים לקחו שבויים מבית המקדש, הם עברו לחפש את המנהיגים וּמִן־הָעִיר עצמה.
קודם כל הם לקחו סָרִיס אֶחָד, שזה בעצם שר חשוב מאוד. השר הזה היה פָקִיד, כלומר המפקד שהיה אחראי על כל הלוחמים. ביחד איתו נתפסו גם וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי־הַמֶּלֶךְ. אלו היו היועצים המכובדים ביותר, שתמיד ישבו קרוב מאוד למלך. למה דווקא הם נתפסו? כי הם אלו אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר. בזמן ששרים אחרים פחדו וברחו, החמישה האלו החליטו להישאר.
שבוי נוסף שלקחו היה הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, שהוא העוזר והסופר האישי של מפקד הצבא. התפקיד שלו היה להיות הַמַּצְבִּא, כלומר האיש שמגייס את העם למלחמה. הוא ניהל רשימות מסודרות וידע בדיוק כמה חיילים כל עיר צריכה לשלוח כדי להגן על המדינה. בנוסף לכל אלה, האויבים לקחו גם וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ. למרות השם הפשוט שלהם, לא היה מדובר באנשים רגילים, אלא באנשים מאוד חשובים ומכובדים, שגם הם בחרו להישאר בעיר יחד עם כולם ולא לברוח.