עונשו של המלך צדקיהו מורכב ממסכת של התעללות ופגיעה גופנית. בתחילה, הבבלים שחטו את בניו של צדקיהו לְעֵינָיו במטרה להתעלל בו, ורק לאחר מכן עיוורו את עיניו כעונש [ביאור שטיינזלץ]. המלך נכבל בַּנְחֻשְׁתַּיִם, כלומר בשלשלאות העשויות נחושת [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
מבחינת מסורת הנוסח והדקדוק, יש לדייק בקריאת המילים בפסוק [מנחת שי]: המילים וַיַּאַסְרֵהוּ וכן וַיְבִאֵהוּ צריכות להיות מנוקדות בצירה, כפי שמוכח מכתבי יד מדויקים ומתרגום יונתן, ובניגוד למהדורות שבהן נוקדו בטעות בסגול. במילה בַּנְחֻשְׁתַּיִם, האות נו"ן מופיעה ללא דגש, והאות בי"ת נקראת במתג (מאריך).
בנוסף, המילה החותמת את הפסוק היא בָּבֶל. ישנן מהדורות שבהן הודפסה בטעות המילה "בבלה", עקב הבנה שגויה של הערת מסורה; הערה זו מתייחסת למעשה לפסוק המקביל המופיע בסוף ספר ירמיהו, שם אכן נכתב "בבלה", אך בפסוקנו הנוסח הנכון הוא "בבל" [מנחת שי].