מצור ממושך מביא עמו דוחק ורעב, המרוקנים אט אט את מאגרי המזון של יושבי העיר. הכתוב פותח בציון התאריך בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, אך מחסיר פרט מהותי – זהותו של החודש. הפרשנים מסכימים כי ההשלמה לכך נמצאת בתיאור המקביל בספר ירמיהו, שם מפורש כי מדובר בחודש הרביעי, הלא הוא חודש תמוז [ביאור שטיינזלץ].
באשר למצב הקשה שנוצר, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא־הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ, הרי שבעקבות ימי המצור התרוקנו לחלוטין מחסני התבואה, לפחות אלו שהיו שייכים לכלל העם [ביאור שטיינזלץ].
בהיבט הדקדוקי של קריאת הפסוק, נידונה מחלוקת במסורות הניקוד והטעמים לגבי המילה הָיָה, האם יש להטעים אותה במלעיל כפי שנהוג בדרך כלל, או שמא במלרע באופן החורג מן הרגיל, בדומה למחלוקת הקיימת על הפסוק המקביל בירמיהו [מנחת שי].