בשעת חורבן ירושלים נלקחה אל מלך בבל קבוצה נבחרת של מנהיגי העם ונושאי משרות בכירות במקדש, בשל מעמדם כיועצי המלך ומנהלי ענייני המדינה והמלחמה. בראש השבויים עמדו כהן הראש, שהוא הכהן הגדול, וסגנו המכונה כהן משנה. אליהם צורפו שומרי הסף, תפקיד הנגזר מן המילה סף שמשמעותה מזוזת השער. אף שניתן לזהותם כשוערי המקדש, מקובל לראות בהם פקידים בכירים בעלי אחריות רבה על שמירת בית המקדש, הגנה על כליו היקרים או החזקת מפתחות הלשכות ואוצרות הבית.
מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק י״ח
וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖הוּ כֹּהֵ֣ן מִשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.