השלטון הבבלי מעניק יחס מועדף למלך הגולה ומשפר את מעמדו בחצר המלכות בהשוואה לשאר השבויים. המלך פונה אליו בדברי נחמה כאשר וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, אך אינו מסתפק בדיבור בלבד אלא נוקט גם במעשה. הוא קובע את מושבו במקום עליון וגבוה יותר, כלומר מֵעַל. מעמדו החדש בא לידי ביטוי בכך שוַיִּתֵּן אֶת־כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל, כך שכיסאו מוצב במקום מכובד וגבוה משל שאר שליטי המדינות הכבושות ששהו עמו בגלות.
מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק כ״ח
וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֗ל כִּסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.