מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק כ״ח

חשבתם פעם איך מרגיש אדם שנמצא בשבי בארץ זרה, ופתאום השליט מחליט להעניק לו יחס מיוחד ומועדף? זה בדיוק מה שקרה למלך יהודה הגולה בבבל. מלך בבל לא רק שחרר אותו, אלא גם התנהג אליו הרבה יותר טוב מאשר לשאר השבויים החשובים. כאשר כתוב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת, הכוונה היא שמלך בבל דיבר אליו מילים טובות ודברי נחמה. אבל הוא לא הסתפק רק בדיבורים, אלא גם עשה מעשה של ממש. הוא קבע את המקום שלו מֵעַל, כלומר במקום עליון וגבוה. באותו זמן היו בבבל עוד מלכים מארצות אחרות שנכבשו, אבל מלך בבל החליט לכבד את מלך יהודה במיוחד. וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל, כלומר הוא הציב את הכיסא שלו במקום הרבה יותר מכובד וגבוה משל שאר המלכים שהיו איתו שם.