ספר מלכים נחתם בפתח של תקווה לעתיד שושלת בית דוד, שכן יהויכין, הצאצא הרשמי היחיד שנותר, זוכה לחסד בגלות בבל. וַאֲרֻחָתוֹ, כלומר קצבתו הקבועה, ניתנה לו באופן רציף, בין אם כמזון כשר שהוגש לו במגוריו הסמוכים לארמון, ובין אם כקצבת אֲרֻחַת תָּמִיד נפרדת שנועדה לפרנסת בני ביתו. כל צרכיו סופקו דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ במדויק וללא כל עיכוב. חסד זה נמשך כֹּל יְמֵי חַיָּו של יהויכין, ומלמד שכאשר ה' מעניק שלווה לצדיקים היא אינה נלקחת מהם אלא מלווה אותם בהתמדה.
מלכים ב, פרק כ״ה, פסוק ל׳
וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַ֨ת תָּמִ֧יד נִתְּנָה־לּ֛וֹ מֵאֵ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לפסוק כ״ט
שיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.