שמואל ב, פרק ב׳, פסוק כ״ו

בניסיון לעצור את מלחמת האחים, אבנר שואל את יואב הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב, כלומר האם החרב תמשיך להרוג לעולם, שהרי המנצח במערכה כבר הוכרע ואין טעם להמשיך להילחם. על כן הוא דורש לדעת וְעַד מָתַי תימשך הלחימה. הוא מזהיר הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, שכן הרג חסר תכלית יוביל לסוף מר ולסכנת מוות למנהיגים עצמם, אזהרה נבואית שהתגשמה לבסוף באבנר עצמו שנהרג כעונש על שיזם את תחילת הלחימה. לבסוף הוא תובע להורות ללוחמים לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם ולעצור את המרדף, משום שהשמדה מוחלטת פסולה לחלוטין כאשר מדובר באחים, גם אם היא מקובלת מול אויבים זרים.