בתגובה לקריאתו של אבנר להפסקת הלחימה, יואב מטיל עליו את האחריות לשפיכות הדמים ומבהיר כי לא התכוון מראש לפתוח במלחמה. הוא מטיח באבנר כי לוּלֵא דִבַּרְתָּ, כלומר אילו לא היית מציע בתחילת היום לערוך קרב ראווה, המלחמה כלל לא הייתה פורצת. במצב כזה, כבר מֵהַבֹּקֶר החיילים היו נפרדים בשלום ואיש היה פונה לדרכו, שכן המילים נַעֲלָה הָעָם משמעותן סילוק והסתלקות. לעומת זאת, ניתן להבין את המילה לוּלֵא במשמעות הפוכה של "אם", וכך יואב מתייחס לבקשת השלום הנוכחית של אבנר. לפי הבנה זו, יואב אומר שאם אבנר היה מבקש לעצור את הלחימה כבר בבוקר הם היו עוצרים מיד, שכן המרדף נוהל רק מטעמי כבוד ולא מתוך רצון לנקמה.
שמואל ב, פרק ב׳, פסוק כ״ז
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.