בשעת הנסיגה והמרדף, בני שבט בנימין עוצרים את מנוסתם ומתארגנים מחדש להגנה ולקרב. כאשר הבחינו כי אנשי דוד רודפים אחריהם במטרה להרוג את מנהיגם, הם נחלצו להצילו מידי יואב ואבישי וללחום בהם [מצודת דוד, אברבנאל]. לשם כך, גם הלוחמים שכבר ברחו והתקדמו הלאה, שבו על עקבותיהם והתקבצו אַחֲרֵי אַבְנֵר [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
היערכותם המחודשת למלחמה התבצעה בשני מהלכים אסטרטגיים [מלבי"ם]: ראשית, הם חדלו להיות מפוזרים וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת, כלומר התאחדו לקבוצה ולסיעה אחת [מצודת ציון]. המונח אגודה ממחיש התקבצות הדוקה, כאילו הלוחמים ממש נקשרים ונאגדים זה בזה [רד"ק]. שנית, וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֶחָת, הם תפסו עמדה גבוהה על הר [מצודת ציון], מיקום המקנה להם יתרון טקטי שממנו קל יותר להשיב מלחמה ולנצח [מלבי"ם].