לאחר מות שאול, הממלכה מתפצלת. בנו של שאול עולה לכס השלטון על רוב השבטים, בעוד שבט יהודה בוחר להמליך עליו את דוד באופן עצמאי. הישארותם של בֵּית יְהוּדָה כיחידה נבדלת שלא קיבלה עליה את שלטון בית שאול, משקפת את מעמדם ההיסטורי כקבוצה עצמאית עוד בטרם החלוקה הרשמית של הממלכות [ביאור שטיינזלץ]. שמו המקורי של בן שאול, כפי שמופיע בספר דברי הימים, היה "איש בעל", והכינוי "בשת" בפסוקנו מחליף את המילה "בעל", במשמעות של אדון, או כדי לרמז על כך שהיה נאבק בעבודת הבעל למען כבוד ה' [אברבנאל].
הפסוק מציג קושי כרונולוגי בולט: נאמר כי וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ, אך ידוע שדוד מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים בטרם מלך על כל ישראל. הפרשנים מסכימים כי לא ייתכן שהיו חמש וחצי שנים שבהן ישראל היו ללא מלך, בין אם בהמתנה להמלכת איש בושת לאחר מות שאול, ובין אם בהמתנה להמלכת דוד לאחר מות איש בושת [רלב"ג, אברבנאל]. לפיכך, מציעים המפרשים מספר דרכים להבנת שתי שנות מלכותו של איש בושת.
גישה אחת גורסת כי איש בושת אכן שלט במשך שבע שנים במקביל לדוד, אך המילים בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל מתייחסות באופן דווקני לזמן שבו שלט על כלל ישראל. לפי כיוון זה, חמש השנים וחצי הראשונות היו תהליך הדרגתי שבו ביסס את שלטונו אזור אחר אזור, ורק לאחר מכן מלך על ישראל כולה במשך שנתיים מלאות [מצודת דוד, אלשיך]. מנגד, יש המסבירים את התהליך באופן הפוך: בשנתיים הראשונות הוא אכן מלך על כלל ישראל, אך בחמש השנים שלאחר מכן פרצה מלחמה בין הבתים. בתקופה זו כוחו של בית שאול הלך ודל, ואנשים מישראל ערקו מדי יום למחנה דוד, כך ששלטונו המוחלט נמשך למעשה שנתיים בלבד [מלבי"ם].
גישה נוספת מתמקדת במצב המדיני ובאיכות השלטון. לפי פירוש זה, השנתיים המוזכרות בפסוק מציינות את תקופת השלום. בשנתיים הראשונות לא הייתה כל מלחמה בין בית שאול לדוד, שכן דוד שמר על שבועתו לשאול שלא להשמיד את זרעו והמתין בסבלנות לישועת ה'. הכתוב מונה שנתיים אלו כדי להסמיך אותן לאירועים הבאים, שכן רק מקץ שנתיים יזם אבנר שר הצבא את המלחמה [רלב"ג, אברבנאל]. לחלופין, השנתיים מתארות את משך הזמן שבו נחשב איש בושת למלך של ממש. כל עוד אבנר תמך בו, הייתה זו מלכות איתנה ושלמה, אך לאחר מות אבנר, איבד איש בושת את מעמדו והפך כאחד העם, ולכן יתרת שנותיו כלל אינן ראויות להיספר כשנות מלוכה [אברבנאל].