בין עבדי דוד בלטו שלושת בני צרויה, אחות דוד שככל הנראה הייתה מבוגרת ממנו, והם יואב, אבישי ועשהאל [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מתמקד בכישוריו הפיזיים של עשהאל ומציין כי עשהאל קל ברגליו. ציון עובדה זו אינו פרט רקע בלבד, אלא הקדמה להשתלשלות האירועים הבאה. עשהאל בטח במהירות הריצה שלו והחליט לרדוף אחרי אבנר כדי להורגו, פעולה שאותה נמנעו האחרים מלעשות. במעשהו זה, הוא שכח ולא הפנים את האמירה החכמה לפיה "לא לקלים המרוץ", בחירה שהובילה אותו למרדף [רד"ק, אברבנאל].
מבחינה לשונית, המילה הצבים היא צורת הרבים של המילה צבי [מצודת ציון]. המילה נכתבת בפסוק עם אות יו"ד אחת בלבד, שכן היו"ד הנוספת שאמורה לציין את צורת הרבים נעלמה מן הכתב [רד"ק].