במהלך המרדף, אבנר מנסה לשכנע את עשהאל להרפות ממנו ומציע לו דרך לסגת מבלי לפגוע בכבודו. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שאבנר מבין כי חזרה ריקם ממלחמה או נסיגה ממרדף נחשבות לקלון עבור לוחם. לכן, הוא מציע לעשהאל להטות את מסלולו ולתפוס אדם אחר. פעולה זו תייצר מראית עין כאילו עשהאל רדף מלכתחילה אחרי אותו אדם, וכך הוא יוכל לשוב עם הישג ולהיראות כמנצח. מנגד, יש המציעים כי ההצעה לתפוס אֶחָד מֵהַנְּעָרִים נועדה כדי שאותו נער ישמש כמלווה לעשהאל בדרכו חזרה, למקרה שהוא חושש מאבנר [רד"ק].
אבנר מציע לעשהאל לקחת את שללו של הנער: אֶת חֲלִצָתוֹ. המונח מתייחס למלבושיו של המנוצח [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ] או לכלי הנשק שלו [רד"ק], כפי שהיה נהוג לקחת מאויב שהובס. הפרשנים מדגישים כי אבנר מבהיר לעשהאל שאין צורך להרוג את הנער, אלא די בלקיחת הציוד שלו כדי להוכיח את הניצחון [מצודת דוד, רד"ק]. למרות ההצעה המפתה שנועדה לשמור על כבודו, עשהאל וְלֹא אָבָה, כלומר לא רצה לסור ממסלולו והמשיך במרדף [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].