בעוד שרבים מאנשי הלחימה עצרו את מרוצתם כאשר הגיעו אל גוויתו של עשהאל, אחיו יואב ואבישי המשיכו במרדף כגואלי דם [מלבי"ם, רלב"ג]. הם דלקו בעקבות אבנר, שפנה לחזור לכיוון בסיסו שבעבר הירדן [ביאור שטיינזלץ].
נקודת הזמן שבה הגיעו הרודפים אל יעדם התרחשה כאשר וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, כלומר כאשר השמש שקעה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בדיוק עם שקיעת החמה, הגיעו יואב ואבישי אל גִּבְעַת אַמָּה [רד"ק]. באשר למקור שמה של גבעה זו, יש המשערים כי היא נקראה כך על שם אמת מים שעברה בצידה [רד"ק].
מסלול המרדף עבר דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעוֹן, אזור הממוקם בין העיר גבעון לבין מדבר יהודה [ביאור שטיינזלץ], והסתיים מול מקום הנקרא גִּיחַ [רד"ק]. ההגעה למקום זה בשעת הערב היוותה נקודת תפנית במרדף; אבנר ניצל את המקום החזק והגבוה שעל ראש הגבעה כדי להתבצר בה יחד עם בני בנימין שהתקבצו אליו, מה שהוביל בסופו של דבר לשיח בין הצדדים ולעצירת הלחימה [רלב"ג].