דוד מצהיר כי סמכותו אינה נובעת מגאווה אלא מרוח ה' המדברת מתוכו, בין אם בהתגלות ישירה אליו ובין אם דרך נביאים, ולכן אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל, המהווה עבורו משענת ומבטח. דברים אלו עוסקים במי שמוֹשֵׁל בָּאָדָם, בין אם הכוונה לדוד השולט בעם ישראל ובין אם למלך המשיח שינהיג את האנושות כולה. התנאי להנהגה הוא שיהיה זה צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים, כלומר מנהיג השולט קודם כל ביצריו ומכוון את העם לצדק, כך שיראת ה' הופכת לריבון האמיתי. כוחו של מנהיג צדיק הפועל בדרך זו הוא כה רב, עד שהוא מסוגל אפילו לבטל גזירות אלוהיות ולהפכן לרחמים.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק ג׳
אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.