צלק ונחרי הם שניים מגיבוריו של דוד, שכינוייהם הָעַמֹּנִי והַבְּאֵרֹתִי מעידים כי ייתכן שמוצאם המקורי אינו מזרע ישראל. על פי מסורת הקריאה, המילה נֹשֵׂא מופיעה בלשון יחיד, ולכן התואר נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה מתייחס אך ורק לנחרי שהופקד על נשיאת כלי המלחמה. לעומת זאת, המילה הכתובה בפסוק היא נשאי בלשון רבים, עובדה המלמדת כי בפועל שני הגיבורים גם יחד שימשו כנושאי הכלים של יואב.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק ל״ז
צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י {ס} נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י (נשאי) [נֹשֵׂ֕א] כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.