דמותו של אבישי בן צרויה ניצבת בתווך שבין שכבות הגבורה השונות בצבאו של דוד, כמצביא מהולל הזוכה להכרה גם בקרב הלוחמים הגדולים מכולם.
במילים הוּא רֹאשׁ השלשי קיימת הבחנה בין הכתוב לקרי. המילה נכתבת "השלשי", מלשון שליש וקצין הממונה על הכול, אך נקראת הַשְּׁלֹשָׁה [מנחת שי, רד"ק]. רוב הפרשנים מסכימים כי קבוצה זו היא "השלישייה השנייה" של גיבורי דוד, אותם שלושה לוחמים שפרצו את מחנה הפלשתים כדי להביא מים לדוד [מצודת דוד, רד"ק]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאבישי היה המובחר, המפקד והשר של שלישייה זו, וכן עמד בראש שלושים הגיבורים המוזכרים בהמשך [רלב"ג, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
הסבר ייחודי להופעתו של אבישי כאן מציע כי שמותיהם של שואבי המים הוסתרו במכוון, שכן על פי מסורת חכמים הם מסרו את נפשם על בירור הלכה, ואין אומרים הלכה בשם מי שמוסר עצמו למות עליה. למרות זאת, שמו של אבישי צוין במפורש כדי למנוע תמיהה מדוע לוחם דגול כמותו לא נמנה עם גדולי הגיבורים [אלשיך].
גבורתו יוצאת הדופן מתבטאת בכך שוְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל. הפועל עוֹרֵר מבטא תנועה, התעוררות ותנופה של הנשק [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. יש המבארים כי עוצמתו התבטאה בכך שגם בסמוך להריגת החללים, הוא המשיך לנופף בחניתו במרץ רב אל מול האויב, כאילו רק עתה התחיל להילחם [מצודת דוד].
בזכות מעשים אלו נאמר עליו וְלוֹ שֵׁם בַּשְּׁלֹשָׁה. הפרשנים מסכימים כי הכוונה אינה לשלישייה שעליה פיקד, אלא לשלישייה הראשונה והבכירה ביותר של גיבורי דוד (עדינו, אלעזר ושמה). אבישי קנה לו שם של כבוד והיה מפורסם אף ביניהם, שכן הם החשיבו אותו לגיבור כמותם בזכות העובדה שהכה שלוש מאות איש, בדומה למעשיהם שלהם [מלבי"ם, מצודת דוד, אלשיך, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, למרות הכבוד הרב לו זכה והיותו מפקד השלישייה השנייה, הוא לא הגיע למדרגתם העליונה של שלושת הגיבורים הראשונים [רלב"ג, רד"ק].