רשימת גיבורי דוד עוברת כעת מתיאור הלוחמים הבודדים ויוצאי הדופן, אל פירוט חברי יחידת העילית הצבאית המכונה "השלושים". לוחמים אלו לא שימשו כשומרי ראשו האישיים של המלך כמו הגיבורים הראשונים, אלא תפקדו כשרי צבא וכמפקדים על אלפים ומאות [אברבנאל, מלבי"ם]. גיבורים אלו היו אנשי מעלה שרוח ה' וחכמתו נחה עליהם [אברבנאל].
הראשון שנמנה ברשימה הוא עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב, אשר נהרג לימים על ידי אבנר [ביאור שטיינזלץ]. מיקומו בראש הרשימה אינו מקרי; הגיבורים נמנים על פי סדר מעלתם וגדולתם, ועשהאל נחשב לבכיר ולחשוב שבהם [אברבנאל]. עם זאת, למרות שהיה נכבד משאר חברי הקבוצה, מעלתו לא הייתה כה חריגה עד כדי הוצאתו מהכלל, ולכן הוא נמנה יחד איתם בַּשְּׁלֹשִׁים [מצודת דוד]. יש המציינים כי הרשימה הפותחת בעשהאל ונחתמת באוריה החתי, סוגרת מעגל טראגי של שני גיבורים שמצאו את מותם מחרב [אברבנאל].
הגיבור השני המוזכר הוא אֶלְחָנָן בֶּן דֹּדוֹ. המפרשים מבהירים כי שמו של אביו היה דודו [רד"ק], כאשר בספרים המדויקים המילה דֹּדוֹ נכתבת חסרה, ללא האות וי"ו בין שתי האותיות דל"ת [מנחת שי]. מוצאו של אלחנן הוא בֵּית לָחֶם, כלומר מן העיר בית לחם [רד"ק, מצודת ציון].
אזכור קבוצת "השלושים" מעלה את שאלת מניין הגיבורים הכולל, שכן בסוף הרשימה מצוין מספרם כ"שלושים ושבעה". קיימות גישות שונות לחישוב זה: יש המסבירים כי המניין מורכב משלושים הגיבורים המפורטים כאן, בתוספת שלושת הגיבורים שהביאו לדוד מים, שלושת הגיבורים העליונים (עדינו, אלעזר ושמה), ויואב שר הצבא שעמד מעל כולם [אברבנאל]. מנגד, יש המחלקים את הרשימה אחרת ומונים את הגיבורים הקודמים יחד עם עשרים וארבעה גיבורים מתוך קבוצת השלושים, ועוד שבעה גיבורים בדרגה פחותה יותר [מלבי"ם].