רשימת גיבוריו של דוד המלך נחתמת בסיכום מספרי של העילית הצבאית, המונה שלושים ושבעה לוחמים מפורסמים ומפקדים רמים. המילה כֹּל משמעותה "הכול", כלומר סך כל הגיבורים מסתכם במספר זה [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, ספירה פשוטה של השמות המוזכרים לאורך הפרק אינה מגיעה במדויק למספר שלושים ושבעה, מה שהוביל את הפרשנים להציע דרכים שונות להשלמת המניין.
על פי חישוב אחד, המספר מורכב משלושים הגיבורים שנמנו מעשהאל ועד אוריה, אליהם מתווספים שלושת הגיבורים הראשונים (תחכמוני, אלעזר ושמה), שלושת הגיבורים שהביאו את המים (שאחד מהם הוא אבישי), וכן בניהו בן יהוידע [רד"ק]. מנגד, יש המחשבים את שלושים הגיבורים בנפרד מעשהאל (שהוא השלושים ואחד), יחד עם שלושת הראשונים ושלושת שואבי המים, אך מוציאים מן הכלל את בניהו. הסיבה לכך היא שבניהו היה כהן שהופקד על משמעתו של דוד, ולכן נמנע מלצאת למלחמות בתדירות גבוהה כדי שלא להיטמא למתים [מצודת דוד].
גישות אחרות להשלמת החסר מציעות כי השמות החסרים ברשימה הם בני ישן (או יהונתן), שהיו שלושה או ארבעה אנשים [רש"י], או לחלופין, שמדובר בארבעה אישים ששימשו בתפקידי פיקוד בלבד [ביאור שטיינזלץ].
נקודה בולטת שעליה מסכימים הפרשנים היא היעדרותו של יואב בן צרויה, המצביא הבכיר של דוד, ממניין זה. יואב אינו נספר משום שהיה שר הצבא העליון, ולא היה זה מכבודו להימנות יחד עם שאר הגיבורים, שכן מעמדו היה חשוב ורם מכולם [מצודת דוד]. מתוקף תפקידו, יואב לא נדרש להילחם באופן אישי כלוחם מן השורה, אף על פי שוודאי ידע לעשות זאת [ביאור שטיינזלץ].