הפסוק מונה שניים מגיבוריו של דוד, צלק ונחרי, אשר כינוייהם הָעַמֹּנִי והַבְּאֵרֹתִי מעידים כי ייתכן שלא היו במקורם מזרע ישראל [ביאור שטיינזלץ].
לגבי התואר נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה, קיימת כפילות משמעות הנובעת מההבדל בין האופן שבו המילה נכתבת לאופן שבו היא נקראת. על פי מסורת הקריאה (קרי), המילה מופיעה בלשון יחיד (נֹשֵׂא), ולפיכך התואר מתייחס אך ורק לנחרי, שהיה נושא כלי המלחמה של יואב [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, המילה הכתובה בפסוק (כתיב) היא בלשון רבים (נשאי), דבר המלמד כי למעשה שני הגיבורים המוזכרים, גם צלק וגם נחרי, שימשו יחד כנושאי הכלים של יואב [רד"ק].