אנשי הרשע, המכונים ובליעל, משולים לגורם מזיק, חסר תועלת ונטול יציבות שסופו כיליון. כֻּלָּהַם נמשלים לקוֹץ מֻנָּד, כלומר לקוץ נודד שמושלך ברגליים על ידי מי שנתקל בו, לקוץ הנדבק לרגל ונגרר ממקום למקום, או לדרדר שמתקשה עם הזמן והופך למפגע. דימויים אלו מבטאים את אופיים של שליטים רשעים הפוגעים בכל מי שמתקרב אליהם, ולכן, כִּי לֹא בְיָד יִקָּחוּ, אי אפשר לאחוז בהם בידיים חשופות כדי לסלקם. עקירתם מן הדרך דורשת שימוש בכוח, בכלים קשים או באש, יחד עם תפילה לה' שיכרית אותם.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק ו׳
וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.