הבכיר מבין שומריו הקבועים של דוד המלך נקרא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי, שם המבטא את אופיו הכפול: נוקשה כעץ במלחמה ועדין בלימוד התורה. הוא מכונה יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי, שכן לצד היותו איש צבא הוא עסק בחכמה וישב בסנהדרין, וכן תפס את עמדת רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי בהיותו הבכיר מבין שלושת הגיבורים או שר הממונה על אנשים נכבדים. גבורתו העצומה מתוארת בכך שהכה עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת. גדולתו נמדדה לא רק בכוחו הפיזי, אלא בכך שמיד לאחר המאמץ האדיר שבקרב לא תש כוחו, והוא מיהר לשוב אל ספסל הלימודים כדי לעיין בתורה.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק ח׳
אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ (העצנו) [הָֽעֶצְנִ֔י] עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם (אחד) [אֶחָֽת]׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.