דוד מסרב לשתות את המים שהובאו אליו תוך סיכון חיים, ומכריז חָלִילָה, שכן מעשה זה נחשב עבורו כחולין וכדבר אסור מחמת יראת ה׳. הוא פונה ישירות אל ה׳ או מצהיר כי האיסור נובע ממנו, ושואל בתמיהה הֲדַם הָאֲנָשִׁים, משום ששתיית מים שהובאו על ידי לוחמים בסכנת נפשות נחשבת כאילו הוא שותה את דמם ממש. משום כך וְלֹא אָבָה, כלומר הוא לא נתרצה ולא הסכים לשתותם. המילים אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים מעידות על אומץ ליבם ונאמנותם העמוקה לדוד, לאחר שהזדרזו מיוזמתם לפרוץ אל לב מחנה האויב המסוכן כדי למלא את משאלתו.
שמואל ב, פרק כ״ג, פסוק י״ז
וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י יְהֹוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.