מבנה השלטון של ממלכת דוד התבסס על מינוי אנשים חכמים ומומחים לתפקידי מפתח, תוך יצירת מערכת יעילה של חלוקת סמכויות. חלוקה זו ממחישה את הקשר ההדוק בין הנהגת המדינה לבין הצלחתה הביטחונית; יואב לקח על עצמו את עול המלחמות, ובכך פטר את דוד מעיסוק בהן ואפשר לו להתפנות לחלוטין לעשיית משפט וצדקה. מנגד, זכות המשפט והצדקה של דוד היא שעמדה ליואב והביאה להצלחתו בשדה הקרב [אברבנאל].
התואר עַל הַצָּבָא מתייחס למפקד העליון והשר הממונה על כוחות החיל ועל ניהול המלחמות [מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
באשר למהות תפקידו של המַזְכִּיר, מציגים הפרשנים מספר כיוונים. גישה אחת מסבירה כי מדובר בפקיד הממונה על התיעוד ועל כתיבת ספר הזכרונות של הממלכה [רד"ק, מצודת דוד]. לעומת זאת, פרשנים אחרים רואים בתפקיד זה משרה בעלת אופי משפטי, שבה המזכיר היה אמון על ניהול התור לדין, ותפקידו היה להזכיר למלך איזה משפט הגיע ראשון כדי שיפסוק בו תחילה [רש"י, אברבנאל]. דעה נוספת מרחיבה את התפקיד ורואה במזכיר את הדרג המקשר, שהיה אחראי להעלות בפני המלך את כלל הנושאים הממתינים להכרעה במגוון תחומי השלטון [ביאור שטיינזלץ].