השלמת רשימת שריו של דוד המלך חושפת את המעגל הקרוב ביותר להנהגת הממלכה, הכולל את המשמר האישי של המלך ואת בני משפחתו. חלוקת התפקידים לבניו הבוגרים יצרה את הגרעין היסודי של ממשלתו, אך גם טמנה בחובה זרעים של פורענות עתידית.
הפסוק פותח בציון וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. אף על פי שהמילה מופיעה עם האות וי"ו, הפרשנים מסכימים כי משמעותה כאן היא "על", כלומר בניהו לא היה שווה להם אלא ממונה עליהם ושימש כמפקדם, כפי שמפורש בספר דברי הימים [רד"ק, אברבנאל, אלשיך, ביאור שטיינזלץ].
באשר לזהותם של הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, קיימות מספר גישות מרכזיות. הגישה הצבאית מזהה אותם כקשתים וקלעים, כאשר בניהו היה אמון על הדרכתם והנהגתם במלחמה [מצודת דוד, אברבנאל, רד"ק בשם תרגום יונתן]. גישה נוספת רואה בהם שתי משפחות מישראל ששימשו כמשמר המלך, סרו למשמעתו וראו את פניו תמיד [רלב"ג, רד"ק, אברבנאל]. לעומת הפירושים הפשטניים, חז"ל מציעים פירושים רוחניים: יש הרואים בהם את הסנהדרין – "כרתי" משום שהם חותכים ופוסקים את הדין, ו"פלתי" משום שמעשיהם או דבריהם מופלאים [רלב"ג, אברבנאל, אלשיך]. דעה אחרת בחז"ל קובעת כי מדובר באורים ותומים שעל משפטם היה בניהו ממונה [רש"י, רד"ק, אלשיך, אברבנאל].
החלק השני של הפסוק קובע כי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ. מאחר שבני דוד היו משבט יהודה ולא משבט לוי, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה כֹּהֲנִים אינה מתארת עבודת מקדש, אלא משמעותה שרים, רוזנים ונושאי משרות בכירות שישבו ראשונה במלכות [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. בניגוד לשרים אחרים שהוזכרו קודם לכן והחזיקו בתפקיד מוגדר, בניהו, הכרתי, הפלתי ובני דוד שימשו כמשרתים אישיים של המלך, המוכנים לבצע כל משימה שיטיל עליהם ללא הנהגה מיוחדת או אומנות קבועה [מצודת דוד, אברבנאל].
מעבר לתפקידם המדיני, חז"ל מפרשים כי בני דוד היו תלמידי חכמים ואנשים רמי מעלה בזכות עצמם. התואר כֹּהֲנִים הוענק להם משום שכשם שכהן גדול נוטל חלק בראש, כך תלמיד חכם זוכה לכבוד ונוטל חלק בראש [רד"ק, אברבנאל, אלשיך].
עם זאת, מינוי זה לא היה חף מסכנות. מפרספקטיבה היסטורית, עצם הפיכתם של בני דוד לשרים ומושלים בעלי כוח היוותה את הסיבה המרכזית לרעות שפקדו את בית דוד בהמשך. הענקת השררה, במקום השגחה קפדנית על חינוכם ומוסרם, היא שהובילה בסופו של דבר למרידות ולטרגדיות של אבשלום, אמנון ואדוניהו [רלב"ג].