תארו לעצמכם שאתם מקימים ממלכה משלכם. במי הייתם בוחרים להיות העוזרים הכי קרובים אליכם? דוד המלך בחר את האנשים שעליהם הוא סמך יותר מכולם. הכתוב מספר לנו על איש אמיץ בשם בניהו בן יהוידע שעליו נאמר וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. למרות שכתובה האות ו' לפני המילים, הכוונה היא שבניהו היה ממונה עליהם ופיקד עליהם. מי היו הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי? אלו היו חיילים מיוחדים מאוד ששימשו כשומרי הראש האישיים של המלך דוד. הם תמיד היו קרובים אליו, שמעו בקולו ושמרו עליו.
בנוסף, הכתוב מגלה לנו שגם וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ. רגע, יצא לכם לחשוב איך זה יכול להיות? הרי בני דוד היו משבט יהודה, ורק אנשים משבט לוי יכולים לעבוד ככוהנים! התשובה היא שכאן המילה כֹּהֲנִים לא מדברת על עבודה במקדש, אלא פירושה שרים חשובים ויועצים בכירים. בניו של דוד היו העוזרים האישיים שלו וקיבלו תפקידי הנהגה חשובים מאוד.
אבל, מתברר שהכוח הרב והתפקידים הבכירים שקיבלו בני דוד, גרמו בהמשך לבעיות לא פשוטות במשפחה. זה מלמד אותנו שיעור חשוב: לפני שמקבלים תפקיד של מנהיגות וכוח, חשוב מאוד להקפיד קודם כל על התנהגות טובה ועל חינוך למידות טובות.