השמועה הקשה על גורלו של מלך ישראל הראשון וההתעללות בגופתו הגיעה לאוזניהם של אנשים שחשו כלפיו חוב מוסרי והיסטורי עמוק. כאשר נאמר כֹּל יָבֵישׁ גִּלְעָד, הכוונה היא לכל אנשי העיר [ביאור שטיינזלץ].
התעוררותם של תושבי יבש גלעד לפעולה, יותר משאר שבטי ישראל, נבעה מקשר הדוק ורב שנים שהיה להם עם שבט בנימין בכלל ועם שאול בפרט [ביאור שטיינזלץ]. קשר זה התבסס על הכרת הטוב, שכן ה׳ עשה להם תשועה גדולה על ידי שאול; כאשר נחש העמוני צר עליהם והסכים לכרות עמם ברית רק בתנאי שינקר את עין ימין של כל אחד מהם, היה זה שאול שנחלץ לעזרתם והושיע אותם [רלב"ג].
מבחינת מסורת הטקסט, השם יָבֵישׁ נכתב כאן בכתיב מלא, עם האות יו"ד לאחר האות בי"ת, וכך אכן מופיע בכתבי יד מוגהים, בדפוסים ישנים וכן במסורת העתיקה [מנחת שי].