במהלך הקרב, המערך הצבאי של מחנה ישראל קרס והתפלג לקבוצות של לוחמים שנמלטו מפני האויב. במצב כאוטי זה, הפלשתים לא הסתפקו רק בהבסת הצבא הישראלי, אלא שמו להם למטרה ממוקדת לתקוף ולהרוג את הנהגת העם [ביאור שטיינזלץ].
המילה וַיַּדְבְּקוּ מתארת את המרדף, ומשמעותה שהפלשתים השיגו את שאול ובניו, נצמדו אליהם והיו קרובים אליהם מאוד [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, פועל זה משמש כאן בדומה לצורה "וידביקו" [רד"ק].
כתוצאה מאותו מרדף צמוד, וַיַּכּוּ הפלשתים את בני שאול, כלומר הרגו אותם. בקרב זה נפלו שלושה מבניו – יונתן, אבינדב ומלכישוע, כך שלשאול נותר רק בן אחד ששרד ומלך זמן קצר לאחר מכן [ביאור שטיינזלץ].