הקרב המכריע הסתיים ככל הנראה עם רדת הלילה, שכן לא היה טעם להמשיך להילחם בחשיכה. מסיבה זו, רק מִֽמׇּחֳרָ֔ת חזרו הפלשתים אל שדה המערכה. מטרתם הייתה לְפַשֵּׁ֖ט את החללים, כלומר להסיר מגופות ההרוגים את בגדיהם ולקחת את חפצי הערך שלהם כשלל, מנהג שהיה מקובל בכל הדורות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בהיבט הקריאה והדקדוק, המילה וַיָּבֹ֣אוּ מופיעה בכתבי היד המדויקים עם טעם המקרא 'גלגל', ולכן האות פ"א במילה שאחריה נהגית ברפיון, ללא דגש [מנחת שי].
במהלך ביזת הגופות, הופתעו הפלשתים כאשר וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו מוטלים מתים על ההר. גילוי זה היה בלתי צפוי לחלוטין מבחינתם; הם הניחו ששאול ינצל את חסות החשיכה כדי להימלט מהמערכה, ולא תיארו לעצמם שהוא נשאר בשטח עד הסוף המר [ביאור שטיינזלץ].