דברי הימים א, פרק י׳, פסוק ח׳

I Chronicles 10:8Sefaria

וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃

חשבתם פעם מה קורה בשדה קרב אחרי שהלחימה מסתיימת והשמש שוקעת? בדרך כלל, כשיורד הלילה ונהיה חושך, אין טעם להמשיך להילחם. לכן, הפלשתים חיכו עד שעלה הבוקר, ורק מִֽמׇּחֳרָ֔ת הם חזרו אל ההר. המטרה שלהם הייתה לְפַשֵּׁ֖ט את החללים, כלומר לאסוף את הציוד, הבגדים וחפצי הערך שנשארו בשטח אחרי המלחמה, כפי שהיה נהוג לעשות באותם ימים.


בזמן שהם הסתובבו שם ואספו את השלל, קרה דבר שהם ממש לא ציפו לו. פתאום וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו ללא רוח חיים. הפלשתים היו מופתעים מאוד מהגילוי הזה. הם היו בטוחים ששאול המלך ינצל את החושך של הלילה כדי לברוח משדה הקרב ולהציל את עצמו, והם בכלל לא תיארו לעצמם שהוא יישאר להילחם יחד עם כולם עד הרגע האחרון.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.