לאחר הניצחון בקרב, הפלשתים עורכים מסע ניצחון והשפלה פומבי כדי לחגוג את נפילתו של שאול, אויבם הגדול אשר פגע בהם רבות בעבר [רלב"ג].
הפרשנים מסכימים כי המילים וַיִּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁוֹ מציינות שהפלשתים כרתו את ראשו של שאול מגופו ולקחו אותו עמם, יחד עם כֵּלָיו, שהם כלי הנשק האישיים שלו. את השלל הזה וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב, כלומר לכל עבר, כדי להפיץ את הבשורה המשמחת על מותו.
מטרת השליחות הייתה לְבַשֵּׂר אֶת עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם. הפירוש המקובל למונח עֲצַבֵּיהֶם הוא אלילי הפלשתים, או כומרי וכוהני העבודה הזרה שלהם [מצודת דוד, רלב"ג]. סדר הדברים בפסוק מצביע על טקס ניצחון מובנה: תחילה הביאו הפלשתים את סמלי הניצחון אל בתי הפולחן כדי לבשר לכוהנים ולאלילים, ורק לאחר מכן הציגו אותם לראווה בפני כל העם [ביאור שטיינזלץ].