סיומו של בית שאול ונפילת מלכותו משמשים כנקודת מעבר היסטורית המכשירה את הקרקע לעליית מלך חדש. ספר דברי הימים מדלג על תולדות חייו של שאול ועל משפחתו, ומתמקד אך ורק בתיאור מותו במלחמה. מטרת הצגת הדברים באופן זה היא להגביה את מעלתו של דוד, ולהראות כיצד המלכות עברה אליו מידי ה' לאחר ששאול איבד אותה בחטאו והוכיח כי אינו ראוי לה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הקביעה כי שאול וְלֹא־דָרַשׁ בַּה' מעוררת קושי, שכן בספר שמואל נאמר במפורש ששאול שאל בה' אך לא נענה. הפרשנים מסכימים כי אין כאן סתירה, אלא הערכה מהותית של מעשי שאול. אף על פי ששאול ניסה לדרוש בה' ולא קיבל תשובה, היה עליו להמשיך להפציר בתפילה, לשוב בתשובה שלמה ולבקש את פני ה' שוב ושוב. מכיוון שהתייאש ולא התמיד בכך, הדבר נחשב לו כאילו לא דרש כלל [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
יתרה מכך, לאחר ששאול לא נענה, הוא הוסיף פשע על חטאתו ופנה לדרוש באוב. עצם הפנייה לאוב, וההשוואה שערך בכך בין דרישת ה' לדרישת כוחות הטומאה, מבטלת למפרע את פנייתו הראשונה לה', ועל כן הכתוב מתייחס אליו כמי שלא דרש בה' מעולם [רד"ק, חומת אנך]. בעקבות חטאים אלו הומת שאול, וה' וַיַּסֵּב אֶת־הַמְּלוּכָה – העביר את השלטון לידי דוד [מלבי"ם].