דוד לוקח על עצמו את מלוא האחריות למפקד שערך, מודה בגלוי בחטאו ותוהה מדוע הציבור צריך לשאת בתוצאות. הוא מכנה את העם וְאֵלֶּה הַצֹּאן, דימוי המבטא את חוסר האונים שלהם ככבשים המובלות לשחיטה שאינן יכולות להציל את עצמן, שהרי לא עשו דבר המצדיק עונש. לכן דוד מתחנן בפני ה' כי יָדְךָ, שהיא מכת המגפה, תפגע בו ובבית אביו במקום בעם. הוא מבקש שבישראל לֹא לְמַגֵּפָה, כך שיד ה' לא תשלוט בהם ולא תפגע בהם.
דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק י״ז
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.