הבאת קרבנות מבוססת על העיקרון שהקרבן חייב להיות רכושו המלא של המקריב. משום כך, דוד מתעקש לשלם לארנן מחיר מלא על המקום שבו הוא רוצה לבנות את המזבח. באומרו לא אשא הוא מצהיר שאינו מוכן לקחת רכוש של אדם אחר כדי לתת אותו לה'. דוד מסרב לקבל את המקום במתנה וְהַעֲלוֹת עוֹלָה חִנָּם, שכן אי אפשר להקריב לה' דבר שאינו שייך למקריב כדין.
דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק כ״ד
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאׇרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיהֹוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.