ההתגלות בגורן ארנן היבוסי היא נקודת המפנה שבה דוד מבין כי מצא את המקום המיועד להקמת בית המקדש. הכרה זו נבעה מכך שה' ענה לו בירידת אש מן השמיים שעצרה את המגפה, וכן מהציווי האלוהי המפורש להקריב דווקא שם. באותה עת משכן ה' ניצב בגבעון, אך דוד פחד ללכת לשם מפני חרב המלאך, ואילו בגורן ארנן הוא לא נתקף באימה. בעקבות הבנה זו וַיִּזְבַּח שָׁם, כלומר דוד לא הסתפק בהקרבה חד פעמית, אלא הפך את המקום לאתר קבוע שבו היה רגיל להקריב את קורבנותיו מאותה עת והלאה.
דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק כ״ח
בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא בִּרְא֤וֹת דָּוִיד֙ כִּֽי־עָנָ֣הוּ יְהֹוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֣ן הַיְבוּסִ֑י וַיִּזְבַּ֖ח שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.