דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק ט״ו

I Chronicles 21:15Sefaria

וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־הָרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־גֹּ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ {ס}

בעיצומה של המגפה שולח ה' את ידו המשחיתה, וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם. אולם, וּכְהַשְׁחִית רָאָה ה' וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, שכן כאשר התרבו המתים ראה ה' בצרתם של ישראל וכן את אפרו של יצחק שעקדתו הייתה באותו מקום, והתחרט על הגזרה. משום כך הורה למלאך רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ, כלומר די באלו שכבר מתו, ועליך להרפות את ידך ולהפסיק להכות בעם. עצירה זו נועדה להגן על דוד מפני הפגיעה העיוורת של המגפה, או לחלופין כדי למנוע הרס המוני ולהמשיך לפגוע באופן מצומצם. בעקבות הציווי נעצר המלאך ועומד סמוך אל גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.