החלטתו של דוד לערוך מפקד אוכלוסין לא נבעה מצורך צבאי או אזרחי ממשי, אלא מהסתת השטן שגרם לו לרצות להידמות לשאר המדינות הממוסדות. דוד מצווה על שריו סִפְרוּ את העם, ובכך טמון מהות חטאו, שכן הוא דרש ספירה פרטנית ומדוקדקת של כל איש ואיש במקום להסתפק בחשבון כולל וכללי. לבסוף הוא דורש וְהָבִיאוּ אֵלַי, כדי שיגישו לפניו את התוצאות המדויקות של אותה ספירה פרטנית וידע את מספרם.
דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק ב׳
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד אֶל־יוֹאָב֙ וְאֶל־שָׂרֵ֣י הָעָ֔ם לְכ֗וּ סִפְרוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וְעַד־דָּ֑ן וְהָבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְאֵדְעָ֖ה אֶת־מִסְפָּרָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.