דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק י״ז

I Chronicles 21:17Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ {ס}

קרה לכם פעם שעשיתם טעות, ומישהו אחר קיבל את העונש במקומכם? זה בדיוק מה שדוד המלך מרגיש עכשיו. דוד עושה חשבון נפש עמוק ומבין שהוא זה שחטא כשהחליט לספור את העם. הוא לוקח על עצמו את כל האחריות, וממש לא מבין למה העם צריך לסבול בגלל הטעות שלו. כשהוא פונה אל ה׳, הוא זועק וקורא לעם ישראל וְאֵלֶּה הַצֹּאן. דוד מדמה אותם לכבשים חסרות אונים שלא יכולות להגן על עצמן, וטוען שהם לא עשו שום דבר שמצדיק עונש. לכן, דוד מתחנן ומבקש מה׳ שהעונש, שאותו הוא מכנה יָדְךָ כלומר מכת המגפה, יפגע בו ובמשפחה שלו במקום בעם. הוא מבקש שבעם ישראל לֹא לְמַגֵּפָה, כלומר שהמגפה תעצור ולא תפגע בהם יותר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.