דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק ט״ז

I Chronicles 21:16Sefaria

וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃

יצא לכם פעם להסתכל למעלה ולדמיין שאתם רואים משהו פלאי שאי אפשר להסביר? זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. בדרך נס, כשהוא לגמרי ער, דוד רואה לפתע מלאך של ה'. המלאך נראה כשהוא עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, כלומר הוא פשוט מרחף באוויר. המיקום הזה אינו מקרי, המלאך נמצא במצב של המתנה. ה' עצר אותו מלהמשיך להעניש את העם בארץ, אך הוא עדיין לא קיבל רשות לחזור אל השמיים. בידו של המלאך יש חרב שְׁלוּפָה, כלומר היא הוצאה מהנרתיק שלה, והיא נְטוּיָה עַל־יְרוּשָׁלִָם. החרב מכוונת היישר אל העיר, וכך דוד מבין מיד שהסכנה עדיין מרחפת מעליהם. למראה החיזיון המדהים הזה, דוד נופל על פניו מתוך יראת כבוד. המעניין הוא שדוד הוא היחיד שרואה את המלאך. הזקנים שנמצאים איתו לא מבחינים בדבר, משום שהם כבר מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים על פניהם, כחלק מתפילתם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.