יצא לכם פעם להכין מתנה ענקית ומושקעת למישהו שאתם מאוד אוהבים, ועדיין להרגיש שזה לא מספיק? דוד המלך מראה לבנו שלמה את כל החומרים שאסף כדי לבנות את בית המקדש. הוא אסף כמויות עצומות של זהב וכסף, אבל באופן מפתיע הוא אומר לשלמה שהוא הכין את הכול בְּעָנְיִי. רגע, דוד המלך היה עני? ממש לא! הכוונה היא שדוד היה כל כך צנוע, שבהשוואה למה שבאמת מגיע לה׳, הוא הרגיש כאילו הוא עני והתרומה שלו קטנה ופשוטה.
בנוסף לזהב, דוד הכין המון כסף. למרות שלא היו הרבה כלי כסף במקדש, הכסף נועד לשמש כאמצעי תשלום כדי לקנות את כל מה שיצטרכו בזמן הבנייה. לגבי המתכות הפשוטות יותר, נאמר וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה. היו שם כמויות כל כך אדירות של נחושת וברזל, שאפילו לא ניסו לשקול אותן.
בסוף דבריו, דוד מבקש משלמה וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף. למרות שדוד אסף הרים של חומרים יקרים, הוא הבין שבית המקדש הולך להיות בניין כל כך עצום, ששלמה יצטרך לאסוף ולהוסיף עוד חומרים משלו כדי להצליח לסיים את הבנייה.