דברי הימים א, פרק כ״ב, פסוק י״ט

I Chronicles 22:19Sefaria

עַתָּ֗ה תְּנ֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְנַפְשְׁכֶ֔ם לִדְר֖וֹשׁ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְק֗וּמוּ וּבְנוּ֙ אֶת־מִקְדַּשׁ֙ יְהֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים לְהָבִ֞יא אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֗ה וּכְלֵי֙ קֹ֣דֶשׁ הָאֱלֹהִ֔ים לַבַּ֖יִת הַנִּבְנֶ֥ה לְשֵׁם־יְהֹוָֽה׃ {פ}

חשבתם פעם מה מלך חשוב מבקש רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו? בדרך כלל אנשים משאירים צוואה שעוסקת בעניינים אישיים או במשפחה שלהם, אבל דוד המלך בוחר להתמקד במשימה הגדולה של כל העם. אחרי שהוא אסף את כל החומרים, הכין את כל מה שצריך כדי לבנות את בית המקדש והטיל על בנו שלמה לנהל את הבנייה, דוד פונה כעת אל מנהיגי ישראל. הוא מעודד אותם להצטרף ולעזור לשלמה, ומבקש מהם לתת את כל הלב והנפש כדי לִדְרוֹשׁ את ה', כלומר לא רק לחשוב על כך אלא לפעול ולעשות מעשים אמיתיים למענו. דוד קורא למנהיגים ולעם וּבְנוּ, כדי שיעזרו לשלמה בבנייה עצמה. המטרה של כל העבודה הזו היא להכין מקום ראוי ומכובד לארון הברית ולשאר כְּלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים, כמו המנורה והשולחן. דוד מוסיף את המילה הַנִּבְנֶה כדי ללמד אותנו על הסדר הנכון: קודם כל צריך שהבית יהיה בנוי ומוכן לגמרי, ורק אחר כך יוכלו להכניס פנימה את הארון ואת הכלים הקדושים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פרק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.